בסוף השבוע, אני אעבור ליומיים מלאים בהרבה משעות ההערה של סקרלט. קיוויתי באמת לא לשאוב במהלך תקופה זו, מתוך אמונה “שאיבה היא לאנשים עם ילודים”, עם זאת, הת’ר גרמה לזה להסיר שהיא לא רוצה שאסתמך עליה בשעה 16:00, באמצע דיון בלוגיות בלוגיות פנטסטית באומרו, “אם אני לא עוזב עכשיו, אני הולך לדלוף, לחוזה בדלקת השד, כמו גם להפוך למפלצת הורמונים גועשת.” אז אני מניח שאביא משאבה.
אבל אני מרגיש קצת נבוך מזה-כמו מי צריך למהר לבית כדי להניק את בן השנה שלהם? האם אני פראייר? או אולי גיבור?
בכל אופן, בואו ניקח רגע לספק עבורי שלוש קריאות קריאות כמו גם את ההצלחה שלי בסיעוד שני הצעירים עד ימי ההולדת הראשונים שלהם כמו גם מעבר. בדיוק כמה סקרלט כמו שאני מסיר את הקשר הזה הוא סוד עבורי, (למרות שאני לא טירון!). נראה שזה לא מתדלדל כמו גם לאישה אין עניין בשתיית חלב מבקבוק או כוס. היא אוהבת להשתמש בדברים האלה – למים – עם זאת לא אוהבת את הטעם של החלב. המשך לעקוב. זה בהחלט יפתור את עצמו לפני שהגן מתחיל.
אני רוצה להניע כל אדם שקורא, שנמצא באותם שבועות קשים ראשונים מאוד של סיעוד, או שמצפה כמו גם להניח שהם ינקו, יבדקו יותר. בדק הכל. נניח שזה יהיה קשה. גלה חברים שעשו את זה. עבור לקבוצת תמיכה או לשיעור. מושגים אחרים מקריאת האמהות המקצועית יתקבלו בברכה!
ואני אזהה את הפרסום הזה “ירוק”, כי באמת, האם לא מניקה ידידותית לסביבה ככל שיהיה? אין צורך במכשירים! לא מבזבז מים! לא מייצר זבל!
בהצלחה לך מאמות חדשות. אני מעודד אותך.